הכסף המועט שמקבלים אסירים בישראל מבני משפחתם לצורך מחייה בסיסית בכלא נלקח מהם בשל חובות עבר, קנסות ופיצוי נפגעי עבירה * מוחק החובות יואב שיינר: ה"עיקולים הם בחזקת התעמרות, הם מונעים מהם לשרוד במאסר" * הסניגוריה הציבורית: "חובות כספיים הם הגורם מספר אחת לעבריינות חוזרת"
ערב חג הפסח נמסר ל"פוסטה" מרשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, כי על חשבונות הקנטינה של כ-700 אסירים בשב"ס מוטלים עיקולים שוטפים על ידי המרכז לגביית קנסות.
מדובר בעיקולים עקב תיקי הוצאה לפועל פתוחים, אכיפת תשלומים שנקבעו בפסקי דין בהליכים פליליים ואזרחיים, חובות לרשויות המדינה, בנקים ונושים שונים, כמו גם חובות פיצויים לנפגעי עבירה.
המרכז לגביית קנסות
לפי פקודות שב"ס, אסירים וקרוביהם רשאים להפקיד בחשבונות האסירים המנוהלים על ידי גזבר בית הסוהר 1,600 שקלים בחודש באמצעות בנק הדואר.
הכסף מיועד לרכישות מוצרי קנטינה, מזון להעשרת התפריט התפל והמעובד המסופק על ידי מטבחי שב"ס, בכלל זה רכישת פירות וירקות, תבלינים ומוצרי מזון נוספים; סיגריות; גם מוצרי חשמל, כלי כתיבה, ציוד אישי המשרת אותם בתאים הקטנים ומאפשר לשרוד את תקופת הכליאה, כמו גם כרטיסי חיוג לשיחות טלפון, שעלותם בשב"ס יקרה בהרבה מעלויות התקשורת בחוץ.
המרכז לגביית קנסות בדו״ח שהוגש
בדו"ח שהוגש לוועדת הפנים מטעם מרכז המחקר של הכנסת צוין למשל, כי בתקופת החורף האסירים רכשו בקנטינות ביגוד חם ושמיכות רבות. עורכי הדו"ח ציינו כי הדבר מעלה שאלות בדבר הקור השורר בבתי הסוהר והפריטים אשר שב"ס מספק. בפסקי דין שניתנו בעקבות עתירות אסיר לבתי המשפט המחוזיים נקבע כי גם איכות המזון היוצא ממטבחי שב"ס, לרבות ערכיו הבריאותיים, טעונה שיפור ונופלת מהמתפרסם בתפריטים הרשמיים.
הקנטינה, לפיכך, היא כתובת עבור האסירים למגוון הצרכים האלו – תקשורת עם החוץ והמשפחה, לצד מזון וציוד אישי.
לכן, עיקול על חשבון הקנטינה מהווה מכה קשה לאסירים, בפרט כאלה המרצים תקופות מאסר ממושכות. בג"ץ קבע בהקשרים שונים, כי הזכות לחיים בכבוד נשמרת גם מאחורי הסורגים ואינה נשארת מעבר לחומות בית הסוהר. בעבר נדרשו עתירות לבתי משפט על מנת שהמרכז לגביית קנסות ושב"ס יחריגו מהעיקולים המוטלים על חשבונות האסירים – כספים שהופקדו על ידי האסיר או משפחתו עבור טיפול רפואי, כגון טיפול שיניים חיוני בתקופת המאסר, שאינו ממומן על ידי שב"ס. לפני פסקי דין שניתנו עקב עתירות בנושא – גם כספים אלו לצרכים בריאותיים, עוקלו מאסירים למטרת גביית חובות.
חובות מאחורי הסורגים
ערב חג הפסח, איש העסקים יואב שיינר, מנהל חברה לסיוע לחייבים ופעיל חברתי למען אסירים, פנה לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר המשפטים גדעון סער, לנשיא המדינה, למבקר המדינה ולרשות האכיפה והגבייה, וביקש לערוך שינוי בכללי העיקולים של חשבונות קנטינה, ובתנאי ההסדר הנוקשים שמעמיד המרכז לגביית קנסות בפני אסירים המבקשים לפרוע את חובותיהם בפריסת תשלומים.
שיינר מציין כי הדרישות הבירוקרטיות של המרכז והסחבת מונעות מאסירים רבים הסדרי תשלום ההולמים את יכולותיהם בתקופת המאסר, וכפועל יוצא מעכבות גם את השיקום שלהם.
"האזרח הקטן שולח מכתבים, בקשות, פקסים ומיילים ובכל פעם באמתלה אחרת נדחה ונותר ללא מענה וללא פתרון לבעייתו, עד שהוא פשוט מתייאש", כתב שיינר, "המרכז לגביית קנסות אמור להיות גוף שמנהל בצורה הגונה וישרה, גוף שאמור לסייע ולתת מענה לאזרח ולא הגוף שמענה את האזרח הקטן".
עכשיו חושף שיינר את ההתנהלות שלו בתקופה האחרונה מול המרכז לגביית קנסות, ושב"ס: "תחילה הם מודיעים על 45 יום למתן תשובה על בקשה של אסיר, וכאשר הם מבקשים מסמך נוסף, תקופת ההמתנה היא 45 ימים נוספים. מטבע הדברים בתיקי חובות, נדרשים עוד ועוד אישורים, אז בכל פעם שחסר להם נתון מסויים הם מאריכים ב-45 ימים נוספים את מועד מתן התשובה, ובכל הזמן הזה הריבית ממשיכה לעלות וחוסר האונים מתגבר.
"כיצד ייתכן שבשנת 2022 המרכז לגביית חובות מתנהל כמו שב"ס בשנות השישים", תוהה שיינר, "מדוע השירות הדיגיטלי שלהם אינו פועל ביעילות המתבקשת ממעצמת הייטק דוגמת מדינת ישראל?".
הבעלים של החברה
שיינר, הבעלים של חברת י.ש.ש להסדרי חובות מול נושים מכל הסוגים, גופים בנקאיים ויחידות גבייה, הוביל בעבר עימותים מתוקשרים עם הבנקים, עד שקיבל את ההכרה שלהם על הפעילות שלו. כעת הוא מבטיח לעשות זאת שוב גם מול שב"ס והמרכז לגביית קנסות. "אני הוא הפה הדובר במקרים רבים של אותם אסירים חלשים ושקופים", הוא כתב בפנייה למוסדות ההמדינה שהגיש יחד עם הורים לאסירים ובני משפחה. "בחלק מהמקרים העיקולים מוטלים עקב חובות מלפני שנים, שתפחו מעשרות אלפי שקלים למאות אלפים ולעתים למיליוני שקלים, רק בשל ריבית רצחנית. אם האסיר היה ככל אזרח, משוחרר וחופשי, בוודאי שהיה עובד ומייצר הכנסה לצורך תשלום חובותיו, אך מאחורי סורג ובריח קשה מאוד לעמוד בתשלומים שדורש המרכז לגביית קנסות.
"הרבה אסירים מגיעים משכבות חלשות ואין להם אמצעים ויכולת לשלם עשרות אלפי שקלים כתשלום ראשון על חשבון פיצויים לנפגע עבירה שנקבעו להם בהכרעות הדין. הם זקוקים לפריסת תשלומים חודשית המותאמת לשכר של מאות שקלים לחודש אותו הם מקבלים עבור עבודה במפעלי בתי הסוהר. בשל החובות, העיקולים הם בחזקת התעמרות, נלקחים מהם מעט הכספים אשר נועדו לשמש אותם כדי לשרוד תקופת מאסר קשה. התשלומים מספיקים בקושי לכיסוי הריבית, וקרן החוב תמיד נשארת. כנראה שלא יהיה מנוס מפתיחה במאבק משפטי בנושא, שבג"צ יחליט מדוע המדינה ממשיכה לעשוק את האסירים שהם אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר".
סוגיה בירוקרטית
במקביל לסוגייה הבירוקרטית, שיינר מבקש להראות כי אסירים שחשבון הקנטינה שלהם מעוקל סובלים לא פעם בפן החברתי בבית הסוהר, לרבות השפלות אכזריות מצד אסירים אחרים. "הם ובני משפחה שלהם בחוץ נאלצים ללוות כספים על מנת שהאסיר יוכל להשיג מצרכים בשוק השחור בכלא, ואפילו כדי להשתתף בארוחות משותפות בחדר. אין סוף לקשיים שחוסר בקנטינה גורם לאסיר". "אני הפה הדובר במקרים רבים של אותם אסירים חלשים ושקופים". יואב שיינר
החותמת המחקרית
דו"ח של הסנגוריה הציבורית שפורסם לפני שנה וחצי בנושא חובות ושיקום אסירים, תומך אף הוא בסוגיות שמעלה שיינר ומספק להן חותמת מחקרית ומשפטית מוסמכת.
"נתון מרכזי הפוגע בשיקום הוא הריביות הדרקוניות על חובות בפלילים", קבע דו"ח הסנגוריה מספטמבר 2020. "על פי חוק העונשין, קנס למדינה שלא שולם במועדו, יגדל באופן מיידי ב-50 אחוז, ובמשך כל חצי שנה נוספת תתווסף ריבית של חמישה אחוזים. כך למעשה, בתוך שלוש שנים וחצי החוב המקורי מוכפל… חובות כספיים הם הגורם מספר אחת לעבריינות חוזרת", מוסיף וקובע הדו"ח על סמך נתונים רשמיים, כולל של הרשות לשיקום האסיר.
אשר למהלך המאסר, טוענת הסנגוריה, כי "גביית חובות פליליים בידי המרכז לגביית קנסות מעידה על יחס נוקשה. כך למשל, בדרך כלל לא מתאפשרת פריסת החוב לתשלומים רבים. בנוסף, המרכז לגביית קנסות ממעט לעשות שימוש בסמכותו לעריכת חקירת יכולת, וזאת בניגוד לחייבים אזרחיים שעוברים חקירות יכולת בהוצאה לפועל דרך קבע… לצורך הגעה להסדר חוב, המרכז דורש תשלום ראשון בסך עשרות אלפי שקלים, גם כאשר החייב הוא אסיר דל אמצעים".
עוד נכתב: "בעניינם של אסירים התנהלות זו עלולה לעורר בעיות קשות. כאשר מדובר באסיר עובד, והעיקול מוטל על שכר העבודה שלו, הנמוך מלכתחילה, העיקול עלול לפגוע במוטיבציה של האסיר לעבוד, ולהביא לפגיעה בשיקומו; גם כאשר מדובר באסיר שאינו עובד, ומקור הכסף המצוי בחשבון הקנטינה שלו הוא בהפקדות שבוצעו על ידי אחרים עבורו, עיקול כספי החשבון עלול לגרום לפגיעה חמורה בזכותו של האסיר לקיום בכבוד. באמצעות הכסף בחשבון הקנטינה משלים האסיר רכישת מצרכי יסוד להם הוא נזקק ואשר אינם מסופקים על ידי שב"ס, ועיקול הכספים עלול לגרום למצוקה חמורה. יתר על כן, אסיר עני חשוף במיוחד לניצול בין כותלי הכלא".
עו"ד עביר בכר. אין כסף למוצרים כשרים
במאמר נוסף שכתבו עורכות הדין חגית לרנאו ומורן כרמון מהסנגוריה, תחת הכותרת "קרב האביונים", הן ציינו כי רבים מהאסירים מגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש, ואין ביכולתם לגייס תמיכה ומשאבים ממשפחתם.
גם אסירים עובדים, אם אין להם תמיכה משפחתית, הם אסירים עניים המרוויחים בין שקלים בודדים לכמה עשרות שקלים ליום עבודה (יצוין כי אף חלק משכר העבודה הניתן לאסירים עובדים, בגובה מאות שקלים לחודש, נתון לעיקולים, ורק חלקו מוחרג, ז.ק).
בנסיבות אלה, כתבו עורכות הדין לרנאו וכרמון, "חוב הפיצוי לרוב אינו משולם בעתו, ומתחיל לתפוח בשל ריבית הפיגורים הגבוהה שמוטלת עליו. החוק אינו מסמיך את המרכז לגביית קנסות לוותר על ריבית הפיגורים הצמודה לחוב של פיצוי, וכך גם כאשר יש רצון טוב מצד אסיר לשלם את חובותיו, לעתים קרובות ידו אינה משגת לעשות כן, והחוב תופח במהירות למימדים אדירים".
עוד הן מוסיפות, כי המרכז "אינו נוהג לפרוס את חובות הפיצויים לתשלומים עתיים נמוכים, ודרכי הגבייה שלו אגרסיביות יותר בהשוואה לגביית החובות בהוצאה לפועל…לבסוף, אלה מהחובות הבלתי מוסדרים, שמקורם בפיצוי נפגעי עבירה, מונעים מאסירים רבים גם יציאה לחופשות, השתלבות בתוכניות שיקום ושחרור מוקדם (קיצור שליש)".
המרכז לגביית קנסות
בתוך כך השבוע, ערב פסח, התריעה מנהלת הקליניקה המשפטית באוניברסיטת חיפה, לפני נציבת שב"ס על כך שקיבלה פניות רבות מאסירים חרדים שומרי כשרות בד"ץ, שחשבונות הקנטינה שלהם מעוקלים מסיבות שונות.
מנהלת הקליניקה לזכויות אדם, עו"ד עביר בכר, כתבה לנציבה קטי פרי כי מפניות האסירים עולה חשש שלא יוכלו לקיים את מצוות החג בהתאם לאמונתם – בשל העיקול המוטל על חשבונותיהם בבית הסוהר.
וזהו ההסבר: מדי שנה שב"ס מאפשר לאסירים חרדים ודתיים שומרי כשרות בד"ץ, להזמין באמצעות מרכז הרכש סל מזון ייחודי וכלי אכילה "כשרים למהדרין" עבור חג הפסח. האסירים מקבלים רשימה של מוצרים ומתבקשים לסמן הנדרש להם, כאשר שב"ס דואג להזמין את המוצרים באמצעות מרכז הרכש לקראת החג. מדובר ברמת כשרות ששב"ס איננו מספק במזון שהוא מציע לאסירים במהלך חג הפסח (לאלו דרישות 'הידורים' נוספות על אלו המאושרות על ידי הרבנות) ועל כן נאלצים האסירים לרכוש אותם על חשבונם.
עו״ד בכר כותב
עו"ד בכר כתבה כי "האסירים הביעו חשש שמא השנה לא יוכלו לרכוש מזון וכלי אכילה כשרים לרגל חג הפסח וזאת בשל עיקולי חשבונותיהם על ידי רשות האכיפה והגבייה וגורמים אחרים".
לדברי עו"ד בכר, מבדיקה שערכה עולה כי רק בכלא רימונים, שליש מאסירי האגף התורני סובלים מעיקולים על חשבונות הקנטינה. הפתרון, לדברי עו"ד בכר, הוא "הפשרת" חלק מהעיקולים לטובת מתן אפשרות לאסירים לקיום מצוות החג בהתאם לאמונתם.
בהיעדר קנטינה "אסיר מעוקל" יתקשה לשתתף בארוחות המשותפות בתא (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
תגובות
בשב"ס אמרו ל"פוסטה" כי העיקולים מוטלים על ידי המרכז לגביית קנסות (רשות האכיפה והגבייה). עוד מסרו כי שב"ס מספק לאסירים מזון וכלים כשרים, לרבות מנות בד"ץ לאסירים המקבלים אותן במהלך כל השנה.
משב"ס נמסר בתגובה לכתבה: "עיקולי חשבונות קנטינה של אסירים נעשים על פי צו רשות האכיפה והגבייה. שב"ס לעניין זה הינו זרוע מבצעת בלבד. הפשרת העיקולים נמצאת אך ורק בסמכות ערכאות משפטיות. יחד עם זאת, ברוח החג וחופש הפולחן, מערך הרבנות של שב"ס ואגף הלוגיסטיקה נערכים בכל האמצעים העומדים לרשותם על מנת לאפשר לאסירים את קיום החג כהלכתו ועל פי אמונתם".
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה: "המרכז לגביית קנסות אמון על אכיפת גזרי דין. בית המשפט הוא הגורם שקובע את מכלול כלי הענישה במסגרת גזר הדין. בעת קביעת שיעורי הקנסות על בית המשפט להתחשב ביכולתו הכלכלית של הנאשם, וזאת בהתאם לתיקון חוק העונשין בעניין הבניית הענישה.
בהתאם להליכים
"בהתאם להלכה הפסוקה, חקירת יכולת הינה סמכות שברשות, ועניינה בבחינת מצבו של החייב – הכלכלי, סוציאלי, בריאותי וכדומה. בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי 'קנס אינו הלוואה בתנאים נוחים' ולכן לא נעשה שימוש נרחב במנגנון של חקירת יכולת, שאינו קבוע בחוק, ולא בכדי, כמנגנון חובה בחוק המרכז לגביית קנסות. לצד זה, ראוי לציין שבטרם פריסת חוב או הסדר נבחנים כלל השיקולים הרלוונטיים, נבחנות טענות החייב וכן המסמכים שצורפו לתמיכה בטענות אלה ומשכך, מבוצעת הלכה למעשה גם בחינת יכולתו של החייב, אם כי זה שיקול אחד מני רבים".
עוד נמסר כי "המרכז לגביית קנסות ברשות, אמון גם על גביית הפיצוי לקורבנות העבירה, מתוך רצון של המחוקק להרחיק את נפגע העבירה מהעבריין הפוגע. הכספים הנגבים לטובת קורבנות העבירה, אינם כספים המגיעים לקופת המדינה, אלא מועברים אל קורבן העבירה, ועל כן לא נקבעה סמכות מנהלית למנהל המרכז לוותר על שיעורי הפיגורים המתווספים לפיצוי, בשונה מהסמכות שיש למנהל המרכז שנעשה בה שימוש נרחב, להפחית תוספות פיגורים כאשר מדובר בקנסות או חובות אחרים למדינה. הנאשם המבקש כי יופחתו לו הפרשי ההצמדה וריבית פיגורים שנצברו על הפיצוי, רשאי לפנות בעניין זה לבית המשפט שנותן גם לקורבן העבירה את זכות הטיעון בטרם יכריע בבקשה".
עוד צוין בתגובה
עוד צוין בתגובה כי "המרכז לגביית קנסות בוחן כל בקשה לפריסה והפחתה המוגשת לו, בחלק מהמקרים נדרש החייב לשלם סכום משמעותי כתנאי לפריסה ובחלק לא, בהתאם לנסיבות. יצוין כי במקרים רבים מאוד, בהם עלו טיעונים בדבר חוסר יכולת כלכלית, שולמו הסכומים הנדרשים ובהתאם להחלטה. על החייב, בין אם קיים הסדר ובין אם לאו, לשלם מדי חודש את הסכום המקסימלי שיש בידו, בין אם קיים הסדר ובין אם לאו. החובה לבצע תשלומים לקורבנות העבירה, אינה מותנית בקיומו של הסדר. היא נובעת ראשית לכל, מגזר הדין שקובע את חובת התשלום, ועל כן הטיעון כי בעיקול או בתשלום מתוך שכר עבודה יש כדי לפגוע במוטיבציה לעבוד, היא מקוממת, שעה שיש חוב פיצוי לקורבן עבירה. יודגש, כי צוותים של המרכז, בשיתוף פעולה עם שב"ס, עורכים ביקורים בבתי הכלא כדי להדריך את האסירים בדבר פניות למרכז. עשרות מפגשים עם מאות אסירים מתקיימים כאשר חלק נכבד מהאסירים נכנסים להסדרים מול המרכז".
אתר "פוסטה" שאל את רשות האכיפה והגבייה האם יופחתו הריביות על חובות הפיצויים, בעקבות תזכיר (הצעת) החוק שפרסם בשבוע שעבר שר המשפטים סער אשר נועדה להפחית ככלל בריביות המחושבות בתיקי הוצאה לפועל. מהרשות נמסר כי "התיקון יביא להפחתה בשיעורי הריבית שיתווספו לחוב, אך ככל חוק, הוא חל מרגע כניסתו לתוקף, ולא חל אחורה, לא לגבי חובות פיצוי וגם לא לגבי חובות אחרים".
