לא כל אחד הוא נוחי דנקנר שיכול להרים טלפון למנכ"ל בנק ולבטל חוב, אבל מתברר שלא מעט אנשים זוכים להקלה הזו. יואב שיינר, נער שמנת חיפאי שהסתבך בחובות והפך לבעלים של חברה שמתעסקת בהסדרי נושים, מסביר איך השיטה עובדת
ג"ש, אשת עסקים יפה ואנרגטית, הייתה עד לאחרונה בעלים של קייטרינג גדול באזור הצפון. ככל שהעסק צמח, כך גדלו ההתחייבויות שלה לבנקים ולספקים שונים. לפני כשנתיים, כאשר חובותיה הגיעו ל-600 אלף שקל, היא הגיעה למבוי סתום ונאלצה לסגור.
אשת העסקים מצאה עבודה חדשה ומכניסה, ראש צוות בחברה המבצעת עיקולים אצל חייבים, לא פחות ולא יותר. באחד הימים, כאשר התייצבה בבית של חייבים עם צוות מעקלים ושוטר מלווה, ביקשו ממנה בעלי הבית לדבר עם אדם בשם יואב שיינר, בעלים של חברה להסדרי חובות, לפני שהיא מפנה מטלטלין מהבית.
בשיחת טלפון יצרית טיפוסית הצליח שיינר לשכנע את המעקלת לעכב את ההליכים, והתחייב לפתור את הבעיה מול הנושה – אחד הבנקים הגדולים. "ברגע שמעקלים שומעים שאני בתמונה הם עושים אחורה פנה וקדימה צעד", אומר שיינר ביהירות.
"הם מכירים אותי ויודעים שאם אני מתחייב לפתור בעיה כספית היא תיפתר, וכאילו אומרים 'קח את הזמן וטפל בעניין'. במקרה הזה, מהר מאוד היא גם חשפה בפני שהיא עצמה מסובכת בחובות גדולים, ובאותו רגע הפכה ללקוחה שלי".
יואב שיינר. "הקמתי את החברה הזו מתוך מצוקת החובות שלי". צילום: רוני שיצר
לפי ג"ש, בשיחת טלפון השבוע, אחרי שהיא סגרה את העסק ומימשה נכסים ורכוש היא עדיין נשארה עם חוב של 350 אלף שקל. מה עושים? "הסדר נושים לפני שיפעילו נגדה הליכים משפטיים", מסביר שיינר, "כי אחרת היא לא תוכל לעבוד, הרי נגד מעקלת עם נגישות לפקידי הוצאה לפועל אסור שיהיו הליכי גבייה בהוצאה לפועל.
לקחתי אותה לכל עורכי הדין שמייצגים את הנושים שלה, אחד אחד עברנו והגעתי להסדר עם כולם – הקפאת הליכים ג'נטלמנית, ללא בית משפט. הנה אני מתחייב, במקום 350 אלף היא תשלם 100 עד 150 אלף שקל מקסימום.
"הנושה הגדול שלה היה בנק מרכנתיל דיסקונט, לו היא הייתה חיייבת 160 אלף שקל. עכשיו הגעתי עם הנציג המשפטי של הבנק, עו"ד אלי אריאלי, להסדר שהיא תשלם 50 אלף שקל ב-10 תשלומים של 5,000 שקל לחודש. על התשלומים אני אחראי, אבל עשיתי את ההסדר בלי להעמיס על בית המשפט, ושני הצדדים יצאו מרוצים: לחייבת נשמרה החרות להמשיך לנהל חיים פיננסיים, יצרניים ועצמאיים, והבנק קיבל 'משהו' מחוב שכבר היה אבוד. הבנק הסכים למחוק בתיק הזה 70% מהחוב, באחוזים זה הרבה יותר מהמחיקה שבנק לאומי הסכים לבצע לנוחי דנקנר".
הוויכוח אם בנק רשאי למחוק חובות במסגרת הסדר היכה גלים בפרשת בנק לאומי וקבוצת איי-די-בי. על הפרק, מחיקה של כ-150 מיליון שקל מתוך חוב של 450 מיליון, הסדר שנקבע בפגישה אישית בין מנכ"לית הבנק רקפת רוסק עמינח לבין בעל השליטה בתאגיד נוחי דנקנר.
לא רק היא מוחקת חובות. רקפת רוסק עמינח. צילום: רויטרס
מצד אחד, עדת צווחנים אידיאולוגית באמצעי התקשורת הממוסדים ובפייסבוק (הו הפייסבוק!) אשר עוררה מהומת אלוהים, בטענה כי מדובר בטובת הנאה הניתנת רק לחברים במועדון המיליארדרים. מצד שני, קהילה של עיתונאים נטולי אג'נדות, אנשי עסקים וחייבים מן השורה, שלא מבינים על מה המהומה. הרי כל יום מבוצעים בין חייבים לבין בנקים ונושים אחרים הסדרי מחיקה לפי הנוסחה שעליה סוכם בין מנכ"לית הבנק לבין הטייקון המקורקע התורן – הפקדה במזומן של שליש מהחוב, הלוואה ארוכת טווח על השליש הנוסף, ומחיקה של השליש האחרון.
עו"ד אריאלי, שהמליץ לבנק מרכנתיל לבצע את הפשרה עם שיינר בתיק ג"ש, הוא עורך דין ותיק ומבוסס מקיסריה, שבמשרדו עברו אלפי תביעות של בנקים. "המחיקה בתיק הזה היא אנטיתזה לטענות אנשי המחאה החברתית, שבנקים מוחקים רק לטייקונים", אומר אריאלי. "אלפי תיקים מסתיימים מדי שנה במחיקת חובות, אבל זו בדיוק הבעיה, הפכנו לחברה מרוסקת. פעם, בנאדם לא היה ישן בלילה כאשר היה לו חוב, היום הנושה הוא זה שלא ישן בלילה".
קוקה קולה לחייבים
בכל סוף שנה מוחקים הבנקים חובות אבודים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, ויואב שיינר פעיל מאוד בשוק הזה. הוא פשוט עושה כסף מהסכמי פשרה שבהם נרשמות מחיקות של כמה מיליוני שקלים בשנה. "אין היום עורך דין שמתעסק בגבייה ואינו מכיר את חברת י.ש.ש ויואב שיינר", הוא מתגאה, מונה את הבכירים שבהם, שולף מספרי טלפון אישיים ומזמין אותי לפנות אליהם.
"תתקשר למשרד דב שילנסקי, שמייצג את בנק לאומי. למשרד חן ופישר מנתניה, אחד המשרדים הגדולים. למשרד סולומון, ליפשיץ ריבנוביץ, ועו"ד דורון זר מחיפה. לאייל תושיה שמייצג את הבינלאומי. דבר עם עורכי הדין יהושע סולפוי, אבי מאיר, אורי סיון, אליהו מלך, נזיה חלבי יו"ר לשכת עורכי הדין בחיפה. כל אלה משרדים שיש להם עשרות אלפי תיקים, ואני מטפל מולם בכמה אלפים מהחייבים שלהם".
הראיון נערך השבוע במשרדיו שבלב מתחם הבורסה ברמת גן, שם הוא יושב מוקף בשלטי פרסום ענקיים זועקים, ושלוש מזכירות שמתרוצצות בין בתי משפט ומשרדי עורכי דין, יוצאות מכליהן כדי לרצות אותו, הנרגן משהו, שלא יטבע בערימות ניירת עם אינספור מספרים של תיקי חייבים וסכומים בלתי נתפסים.
"פותח דלתות אבל גם מציב דרישות". יואב שיינר יוצא לשטח. צילום: רוני שיצר
"אני יושב פה בין כל מינהלות הבנקים והיועצים המשפטיים שלהם, ועל השלט הצהוב שלי כתוב באותיות גדולות: 'אל תלך לבנק לבד! המלחמה שלי היא נגד הבנקים – הרווח הוא שלך'. כל חייב שעובר כאן למטה ורואה את השלטים מבין שעדיף להיכנס אלינו מאשר ללכת לעורך דין של הבנק. אני קוקה קולה לחייבים. אנחנו עושים הסדרים, גישורים ובוררויות בין זוכים וחייבים, בין שותפים, בין זכיינים לחברות גדולות, וכן, גם בין חייבים לבין השוק האפור".
שיינר חתום על הסדרי חובות של כמה סלבריטאים אשר עברו אצלו טיפול הבראה כלכלי. בני אלבז, אבי ביטר, ננסי ברנדס, לוסי דובינצ'יק, הם חלק מאלה שהשלימו את הטיפול, איציק זוהר ופליקס חלפון התחילו ולא סיימו. "אלון גל וקואוצ'רים אחרים שולחים אלי אנשים", הוא מספר, "והיום אפילו מנהלי יחידות הגבייה של הבנקים שולחים. פונים אלי גם אנשים מחו"ל שלא יכולים לחזור בגלל חובות".
ומה הסוד שלך?
"אני המצאתי פטנט: איך לגמור חובות בלי לקחת הלוואות מהבנק והשוק האפור. לקוח בא אלי עם כתב תביעה, שבו מאיימים לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל, שזה עיקולים על חשבונות, נכסים, רכב, הקפאת רישיון נהיגה ודרכון. ברגע שנפתח תיק הוצל"פ הוא בבעיה, אבל יש בחוק דרכים למנוע פתיחת תיק הוצל"פ – חקירת יכולת, איחוד תיקים, התנגדות לחוב, צו תשלומים חודשי.
"פיתחתי שיטה ייחודית, אני הולך לעורך דין של הנושה ואומר לו חד משמעית, 'חבל שהתיק הזה יילך לאיחוד תיקים או פשיטת רגל ולא תזכה לראות שקל, בוא נגמור בהסדר בלי לפגוע בתפקוד של החייב. אם לא תיתן לו לעבוד, איך הוא ישלם את חובותיו?'.
"הבנקים מוחקים רק למי שיודע לאיים עליהם. מתיחת חבל במשא ומתן, יצירת סחבת בתיקים נוספים, זו ההתמחות שלי, אני נותן לחייב דרכי הימלטות שלא כל סניגור יודע להציע, אני יכול להביא למצב שחייב ישלם 200 שקל בחודש במשך כמה שנים. רוב עורכי הדין בתחום מכירים את המהלכים שלי ומבינים לאן אגיע איתם, והם לא רוצים להגיע לשם.
"התשלום בהסדרים שלי הוא 30%-50% מהחוב הפסוק בהוצאה לפועל. לבד לא תגיע להסדר כזה, גם לא עם עורך דין, במיוחד לא בחובות קטנים שבהם שכר הטרחה גדול מהחוב. ביכולות ובקשרים שיצרתי מול עורכי הדין הגדולים אני יכול לעשות כמעט כל הסדר, אז למה לקחת הלוואה?".
"אני נותן לחייב קרש קפיצה, אבל זה לא בית תמחוי פה". שיינר במשרדו. צילום: רוני שיצר
זה הביזנס
דומה כי הצד של הנושים הוא החלק הקל בעבודה של שיינר. למרבה האבסורד, דווקא הלקוחות שלו, החייבים, הם החלק היותר בעייתי, אף שהוא משתדל לגונן עליהם. "יש לי לקוחות חיוביים ביותר שנקלעו למינוס ענק בבנק, עובדים במערכות הביטחון, בעיריות, במפעלים, בעלי עסקים עצמאיים, אם תשובה ודנקנר חייבים כסף לבנקים, כל אחד יכול", הוא אומר.
"אני פותח לחייב דלתות, אבל יש לי גם דרישות, אני לא לוקח להסדר אנשים חסרי מוטיבציה. כל תיק מתחיל בחקירת יכולת, ועל פיה מתאימים תוכנית הבראה כלכלית. חייב שמתאים להסדר הוא כזה שעובד או מסוגל לעבוד, ויש לו עדיין חשבון בנק. הבעיה שלו היא, שהוא לא יכול להביא סכום כסף לסגירת החוב, אבל הוא כן יכול לשלם משהו על בסיס חודשי. אם מחליטים להשקיע בו, ואם אני מגיע להסדר עם הבנק או כל נושה אחר, הוא נותן לי את מלוא הסכום בצ'קים מראש"
ואתה משלם מראש לבנק, אבל פחות.
"נכון, זה הביזנס שלי. אני נותן לחייב קרש קפיצה, אז מה משנה מה הרווח שלי? החייב משלם על הפחתת החוב שלו, ולי יש הוצאות, משרדים, משכורות, הנהלת חשבונות, ייעוץ משפטי ופרסום, זה לא בית תמחוי".
לפי שיינר, 70% מהמסובכים אצלו חייבים 50-150 אלף שקל, ובסדר הגודל הזה אפשר לגמור את החוב במחיקה מיידית של 40% מהסכום, אם משלמים את היתרה במזומן (כאמור, זו ההשקעה שלו – בתשלום או בטוחות אישיות שלו). העניין הוא, שכמעט חצי מהלקוחות לא עומדים בהסדרים ונושרים, מה שלמרבה האבסורד הופך אותו לנושה שלהם.
"חייב הוא טוב לתקופות קצרות, ביום של ההסדר הוא יחבק וינשק אותך, אבל אחרי חצי שנה הוא מתפרק, וחוזר לחוב שלו מהתחלה".
נהג בוס
אחרי סבב טלפונים קצר אצל עורכי הדין של הבנקים אשר עובדים מולו, ומתוך היכרות אישית עם שיינר, אין חולק על כך שמדובר בדמות צבעונית אשר מוכרת היטב במערכות הגבייה הרשמיות, עם ממשק קרוב לבכירי השוק האפור. אורחות חייו מעידות על מצליחנות וכסף רב שעובר דרכו, ועוד נגיע לכך, אבל לא תמיד זה היה כך.
שיינר הוא חיפאי, בן 45, השישי מבין שבעה אחים ואחיות, אבא פולני ואמא מרוקאית. אביו המנוח, חיים, היה איש אמיד יחסית שרכש במהלך חייו עשרות דירות ונדל"ן באזור חיפה, אבל עזב את הבית לטובת אישה צעירה. לפני שמונה שנים האב נפטר ומאז מסוכסכים האחים והידועה בציבור על חלוקת הירושה.
ביחידות הגבייה של הבנקים התקשו להתחבר לטיפוס הצבעוני והאגרסיבי. צילום: רוני שיצר
בצעירותו הצטייר כילד שמנת מסודר. מהחיילים הג'ובניקים האלה שמגיעים לבסיס הצבאי, מחוז חיפה במרכז הכרמל, עם מכונית אמריקאית שבוקעת ממנה מוזיקה מזרחית ודיסקו, פוזה של ישראלי שכונתי מצוי – מכנסיים צמודים, חולצה פתוחה ונעלי ספורט לבנות או סנדלים. נהג בוס. עוד לפני הצבא הוא הכיר את שרית, לימים אשתו, אם שלושת ילדיו הבוגרים, אבל גם גרושתו, חרף העובדה שהם חזרו לחיות יחד כבעל ואשה לכל דבר. דובר קוסאשווילי היה עושה אחלה דמות מהבחור הזה.
כחלק טבעי מהמורשת הצבאית, החייל המשוחרר שיינר הקים את מגרש המכוניות המשומשות הראשון שלו, ונשאב מיד לעולם הקומבינות, כמיטב המסורת. "בסוף שנות ה-80 היו לי כמה מגרשים, עם עשרות מכוניות, ודגש על מכוניות אמריקאיות, אבל בעצם שם נפלתי.
"הייתי צעיר ונאיבי, התלהבתי למכור והאמנתי באנשים, אז חילקתי מכוניות בצ'קים. אנשים העבירו בעלויות ועכשיו לך תרדוף אחרי הצ'קים. כשעסקי המכוניות הסתבכו פתחתי וסגרתי גם כמה מסעדות. אבא שלי זיכרונו לברכה מאוד כעס על דרך החיים הפזיזה הזאת אבל אני הייתי בראש שלי, אז הוא פשוט הפסיק לתמוך בי.
"בשנות ה-90 שוק המכוניות המשומשות קרס לגמרי ואצלי הצטברו הרבה מאוד צ'קים חוזרים. הסתבכתי, הפכתי להיות חייב בעצמי, נתבעתי ונאלצתי לעשות הסדרי חובות, לא מתבייש להגיד את זה. כמו ג"ש המעקלת, גם אני נאלצתי להתעסק בגביית צ'קים, ראיתי שיש כסף בגבייה ואפילו התחלתי לסחור בצ'קים והקמתי חברת חקירות פרטית לאיתור חייבים.
"מהר מאוד הבנתי שזה לא הצד שלי בחיים, אני אוהב לעזור לאנשים, ולגבות חובות זה ממש לא עזרה, להפך. זה היה המקום בו הרגשתי שאני רוצה להיות כוח לאנשים שאין להם פה, אנשים חסרי ביטחון שמפחדים ומרגישים דחויים כי הם חייבים כסף".
הרב שיינר
החיבור של הצרות האישיות עם צרות של אחרים הוביל את שיינר לזרועותיה המחבקות של דת ישראל, אז באמצעות הכוכבת העולה, תנועת ש"ס, בימי הזוהר של הרב כדורי זצ"ל, אריה דרעי ואלי ישי הצעיר. המיתוס הדתי והבאזז התקשורתי התאימו מאוד לשיינר, שהתגלה כרודף פרסום כפייתי ממש, לא פחות מהם.
שיינר עם ננסי ברנדס. צילום: באדיבות אתר פוסטה
המיזם הבא שלו היה תחנות רדיו פיראטיות, חלקן בשותפות עם ישראל בונדק, ירושלמי המזוהה עם ש"ס, ואיש הפנתרים השחורים לשעבר. "קול המזרח", "רדיו בריזה", "רדיו סנטר", היו התחנות של שיינר בצפון הארץ. "התוכנית הכי פופולרית שלי נקראה 'מציאת אחים אבודים'", הוא נזכר. "היו לי עשרות אלפי מאזינים מושבעים, אמהות מרוקאיות היו בוכות בשידור שלי. הזמר המרוקאי שייח מואיז'ו חיבר עלי שיר. יוסי סיאס החיפאי קראו לי. אין יותר תחנות אותנטיות כאלה, נשארו רק זיכרונות בכמה קבצים באינטרנט".
אנשי התקשורת של ש"ס קלטו את הפוטנציאל הטמון בנישה של שיינר, ובהשפעתם הוא החל לחבוש כיפה, ועשה צעדים ראשונים של חזרה בתשובה. עכשיו הוא החל לשדר את התוכניות שלו בתחנות הפיראטיות של החרדים בירושלים, "קול האמת", "קול החסד", "קול הנשמה", הכל הולך.
שיינר התגורר בירושלים כמה שנים, היה בן בית אצל הרב כדורי, לן בביתו ונהג לשדר ברכות של הרב כדורי ורבנים אחרים לצד ראיונות מחמיאים עם בכירי ש"ס.
"רבני ישראל ממליצים עליו, גדולי ישראל מברכים אותו, יואב שיינר, האיש שיפתור לכם כל בעיה", היה מכריז קריין התחנה בתשדיר קידום מיוחד לתוכנית של הטאלנט מחיפה, ומשמיע מיד ברכות של בכירי ש"ס. הרב אורי זוהר למשל: "מי שברך אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרון, יברך את הרב שיינר שהוא צדיק, צינור לכל דבר של קדושה, בעל תשובה שיודע לזכות רבים, אלפים אלפים אלפים, אשר שומעים את ערוצי הקודש שלו, אבל הוא יותר למעלה, למה הוא לא ראסמי ערוצי הקודש, הוא פתוח לכלל ישראל… אנחנו עומדים לרשותך הרב שיינר".
אריה דרעי לא נותר מאחור, בברכות: "היהודי היקר יואב שיינר… מקדש שם שמים ומשדר שידורי קודש בערוצים שלו… השם ישמרו מכל צרה ומצוקה, וגם שאשתו תלך איתו יחד ברוחניות… להגדיל תורה, לעשות טובות ליהודים כמה שיותר, בעזרת השם תהיה לך פרנסה טובה ולא תשלוט בך עין רעה".
החיבור עם אלי ישי היה יותר מאשר "מי שברך", היו בו סוג של שותפות לדרך הפוליטית, אבל גם נפילה. באחד השידורים אמר לו ישי: "אהובנו היקר יואב שיינר, התרגשתי לראות כמה הרב עובדיה יוסף חיבק אותך ובירך אותך, זכית ברוך השם… סיפרתי למרן כמה אתה דרך הערוץ עושה קידוש השם, וחסדים… אז הוא כל כך שמח לראות אותך, קיבל אותך בהתלהבות ושמחה… כל מה שיש לרב בחיים זה בדיוק מה שאתה עושה, בדיוק, הרב יש לו אהבת ישראל גדולה מאוד, הוא יודע מה אתה עושה, אני סיפרתי לו, וזה שימח את הרב שמחה גדולה. תמשיך לעלות מעלה מעלה, אני אשמח להמשיך ולעבוד איתך".
היחיד שהפריע לחגיגה התקשורתית הזו, שגלגלה הרבה מאוד כסף, היה שר התקשורת דאז, יוסף טומי לפיד. בכל פעם שמשרד התקשורת סגר תחנה, בונדק, שיינר ובכירי ש"ס היו נשמעים בתחנה אחרת. בסופו של דבר, בונדק שילם את המחיר ונשלח לכלא, ואילו שיינר הסתכסך עם אלי ישי על רקע הבחירות לעיריית חיפה, והחל לחפש דרכים חדשות בתחום עסקי העניים והחייבים.
שיינר ברדיו. לבסוף הסתכסך עם אלי ישי. צילום: באדיבות אתר פוסטה
מחיקות בשוק האפור
"טוק טוק טוק", נשמעת דפיקה בדלת, באחד מתשדירי הפרסום של שיינר בקריירה החדשה שלו, כבעלי חברה להסדרת חובות. "מי שם? משטרה! מי? מעקלים! מי? הוצאה לפועל!", אומר בהמשך הקריין, איש הרדיו הוותיק מנחם פרי, "לא פותחים את הדלת עד שמתקשרים ליואב שיינר… מרכז הסיוע הגדול בישראל לחייבי הוצאה לפועל..".
את החברה החדשה הקים, לדבריו, "מתוך מצוקת החובות שלי. יום אחד עורך דין אמר לי, 'אתה סוג של בורר, אתה עושה פשרות וגישורים, למה לא תפתח עסק כזה של גישור? וככה נכנסתי לעסק הזה בצורה מקצועית".
הצורך האובססיבי להתפרסם המשיך ביתר שאת במקומונים של אזור הצפון, שאותם הוא הציף בידיעות קטנות על מדיניות הבנקים ועושק לכאורה של חייבים. את מדורי הרכילות התוססים הוא לא פיספס, להפך, היה לו חלק במה שנכתב בהם, עליו ועל אחרים. שיינר, שהסיר את הכיפה, הפך גם לבליין כבד עם אלכוהול וסיגרים עבים בדאון טאון של חיפה ובמועדונים של עמק האלכוהול.
ביחידות הגבייה של הבנקים, ובמשרדים של עורכי דין חמורי סבר, התקשו להתחבר לטיפוס הצבעוני והאגרסיבי, שהיה נוחת במשרדיהם עם בקשות להסדרי חובות מקוממים, ועוד יותר מכך, מנפנף בגזרי עיתונים על העיקולים חסרי החמלה שלהם.
"שתבין", הוא זועק, "יחידות הגבייה של הבנקים זה לפעמים בסגנון המאפיה, חייבים יוצאים מהם בטראומה, רוצים לשים חבל. מאיימים עליהם שייקחו להם, ויעצרו להם, ויעקלו להם, נכון שהם חייבים, אבל הלו, זה בני אדם, עם ילדים ומשפחות. היו לי איתם הרבה מאוד מלחמות, צעקות, קללות, מריבות, הייתי לוקח את זה אישי מול הפקידים במינהלות. לא סתם אחד הסלוגנים שלי הוא, 'האיש שהבנקים לא אוהבים לפגוש'.
"לקחתי את זה מאחת הכתבות שהיו עלי אז. החייב הגיע אלי יום לפני פינוי מהבית. לא הספקנו להתארגן, ובמינהלת הבנק לא רצו לשמוע, אז הבאנו מכולה ושמנו על הבית. יש פה על הקיר מספיק כתבות על בלוני גז והתבצרויות של חייבים בדירות לפי הנחייתי".
הצד הזה בחייו של שיינר כולל היכרות קרובה, כמעט אינטימית, עם כמה מראשי השוק האפור ומשפחות הפשע. הוא מבלה קבוע עם בעל חברת ההלוואות, דודו וענונו, פותח שולחנות עם עוסאמה ג'רושי ממשפחת הפשע הידועה ברמלה, ידיד אישי של נחמן כהן מנתניה, אבל מכולם הוא קרוב ביותר לאחים ניסים ואריה אלפרון.
שיינר עם אריה אלפרון. מהמקורבים הבולטים. צילום: באדיבות אתר פוסטה
חלקם מביאים אליו בעלי חובות שלהם, כדי שיפתור להם בעיות עם הבנקים, מה שיאפשר לחייבים לשלם את החובות לשוק האפור. במקביל הוא מגיע לפשרות של חייבים גם עם חבריו בשוק האפור, "גם פה יש מחיקות, ועוד איך, כולם מחפשים פתרון בדרך הטובה ביותר".
את האלפרונים הכיר לפני 15 שנה. "היה לי משרד גבייה בחיפה ולהם היה במרכז, התקשרנו דרך כל מיני חייבים, הם עזרו לי ואני להם, ומאז אנחנו בקשר מצוין, כמעט משפחתי. פעם נחקרתי במשטרה, שאלו מה הקשר שלי למשפחת הפשע? אמרתי שלהערכתי מדובר במשפחת מלוכה ולא במשפחת פשע".
באחד המקרים, עורך דין מסוים הודיע על עיקול של בית משפחה ברמת גן. אחד הילדים נבהל וקפץ מהגג. "תוך 24 שעות נכנסו לבית הזה האחים אלפרון ומילאו אותו בבקבוקים למחזור. אני הודעתי לעורך הדין, שבעל הבית חייב להם כסף לפניו, ונתן להם לאפסן בבית בקבוקים בתמורה לחוב, ואם הוא רוצה שיפנה אותם. הפינוי נדחה, נפתח משא ומתן שהסתיים בפשרה".
הפקיד יצא לפנסיה
שיינר מסביר כי הוא מדבר בפתיחות על עיסוקו ודרך חייו, מאחר שהוא השתנה מאוד, ואפילו לומד כעת קורס לגישור. "בעברי הייתי קצת פחות מאופק. היום, אחרי הרבה שנים בתחום אתה מבין גם את הצד השני שנתן כסף, ובסופו של יום רוצה את כספו חזרה. אף אחד לא מוותר על כסף, גם הבנק, אבל מחיקת חובות אבודים היא דרך קבע, היום או בסוף השנה, עם שיינר או בלעדיו. הבנקים מזדכים על הרבה מאוד כסף בתשלומי המס שלהם, בזכות הכרזה על חובות אבודים".
עד שמגיעים לכך יש קרבות בסגנונות שונים מול מנהלי יחידות הגבייה ועורכי הדין, שמטפלים בחובות של עד כמה מיליונים, ומול ראשי הבנק ביחידות לאשראים מיוחדים, שמטפלים בחובות גדולים של טייקונים וחברות בסכומים של עשרות מיליונים.
"יש כאן ממש משחקי מלחמה", אומר שיינר. "הם מעקלים, ואנחנו צריכים להגן, לפעמים מבריחים נכסים, מבריחים אנשים, מתנגדים בבית המשפט. צריך לדעת להתנהל נכון במלחמות האלה, אתה צריך לדעת להיכנס לתיק כזה, או שאתה שולף ראשון או שהורגים אותך. רק אם באת נכון תנצח, איך שפתחת תיק ככה תסיים אותו. מי שלוקח תיק בנקאי ולא יודע לטפל בו הורס את התיק. יש תיקים שכל מיני עורכי דין נגעו בהם, והרסו אותם. בתיק כזה החייב יקבל רק פירורים, עד שמישהו יידע להסביר לבנק שהתיק לא יסתיים אם הם לא יסיימו אותו.
"לא פעם בנק הולך פרינציפ, בגלל אגו של פקיד או הנהלה, אז יש הליכים להבהיר לבנק שחייבים לסיים ולהכריז בתיק הזה על חוב אבוד. לפעמים אתה פשוט מחכה שמישהו מסוים במנהלה ייצא לפנסיה, כדי שהתיק יעבור למישהו אחר. היה מקרה שחיכיתי ארבע וחמש שנים עד שהבנאדם ייצא לפנסיה, וכל הזמן הזה החייב שילם 200 שקל לחודש. אז נכון שהחייב היה תקוע בלי חשבון בנק, ודרכון, אבל מה לעשות, היו פה מיליון שקל על השולחן ובית שהם רצו לקחת. רק יצא הפקיד לפנסיה, גמרתי את התיק הזה – 100 אלף שקל. בנקים בסוף מתכופפים, גם ברזל מתכופף אם אתה מחמם אותו"
